היברידי בין שטוף לטבעי. הקליפה מוסרת אך ה-mucilage נשמר על הפול בייבוש, ומפיק מתיקות עשירה.

שיטת העיבוד 'דבש' התפתחה בקוסטה ריקה במחצית הראשונה של שנות ה-2000, כתשובה למחסור במים ולרצון לפרופיל ביניים בין הקלאסיות (שטוף) לעוצמה (טבעי). השם 'Honey' אינו מתייחס לדבש אמיתי בכלל — הוא מתאר את התחושה הדביקה והסוכרית של ה-mucilage שנשאר על הפול בייבוש.
התהליך: הדובדבנים נקטפים ונקלפים מהקליפה החיצונית במכונת depulper (כמו שטוף). אבל במקום להעביר אותם למיכלי תסיסה — הם עוברים ישירות לייבוש כשה-mucilage עדיין דבוק עליהם. במהלך הייבוש הסוכרים שלו חודרים לפול ומשפיעים על הטעם.
שיטת ה-Honey התפצלה לכמה גרסאות לפי כמות ה-mucilage שנשמרת:
- White Honey: מוסר רוב ה-mucilage לפני ייבוש (~10% נשאר). פרופיל קרוב לשטוף.
- Yellow Honey: ~25% mucilage, מתיקות מתונה.
- Red Honey: ~50% mucilage, מתיקות עשירה.
- Black Honey: 100% mucilage, מתיקות מקסימלית, הקרוב ביותר לטבעי.
השם נובע מהצבע שמקבל הפול בייבוש — ככל שיותר mucilage, הפול נוטה לכהה יותר.
היתרונות: מתיקות גבוהה, גוף מלא יותר משטוף, נקיון טוב יותר מטבעי. שימוש מצומצם במים. החיסרון: דורש מיומנות גבוהה ויותר תשומת לב בייבוש כי ה-mucilage רגיש לעובש.