סיידרה

הסיידרה הוא זן שמקורו עדיין מוטל בספק ומסקרן. הסברה הרווחת היא שהוא הצלבה טבעית בין בורבון לטיפיקה שהופיעה ספונטנית במטעי קפה במחוז Loja שבדרום אקוודור. ההכרה המסחרית הראשונה הגיעה ממגדלים אקוודוריים בתחילת שנות ה-2010, אך הזן זכה לתשומת לב עולמית מאסיבית רק לאחר שמגדלי קפה ספשלטי קולומביאניים, בעיקר במחוזות Huila ו-Nariño, החלו לגדל אותו בסוף העשור.

הרקע הגנטי נותר במחלוקת: חלק מהמקורות טוענים שמדובר בהיברידי טבעי של בורבון × טיפיקה, אחרים מעלים השערה שייתכן ויש בו גם גנטיקה של Geisha. עד לאישור חד-משמעי באמצעות בדיקות DNA הוא נשאר תחת קבוצת ה-Bourbon-Typica ברוב הקטלוגים, אם כי כמעט כולם מסכימים שהוא מייצג משהו שונה מהוריו.

בספל הסיידרה מוערך בזכות המורכבות והבהירות שלו: חומציות נקייה ומלוטשת, ניואנסים פרחוניים (יסמין, ברגמוט), אופי פירותי-טרופי בגבהים גבוהים, וגוף מעודן ואלגנטי. הוא הפך לאחד היקרים של תחרויות ספשלטי ושל קולים יוקרתיים בעולם.

כמו רוב הזנים בני משפחת הבורבון, גם הסיידרה רגיש מאוד לחלדון העלה ולמחלות עיקריות נוספות. יבולו נמוך, הוא גבוה-קומה, ולכן גידולו עתיר עבודה ויקר. הוא מבטא את מלוא הפוטנציאל באלטיטודה גבוהה (1,700-2,200 מטר). חוות פורצות דרך כמו El Paraiso ו-El Diviso בקולומביה הפכו אותו למפורסם במיוחד דרך שיטות עיבוד ניסיוניות, anaerobic fermentation, thermal shock, carbonic maceration וכדומה, שמעצימות עוד יותר את הפרופיל הארומטי שלו.